מזיקים ומחלות בצמחים- זיהוי וטיפול

אחרי שהשקענו רבות בגידול צמחי מאכל בגינתנו ההידרופונית, כדאי מאוד שנשים לב ונהיה ערים למזיקים אשר חומדים את הצמחים שלנו.

כאשר אנו מגדלים צמחי מאכל ורוצים לשמור עליהם ללא ריסוס יש צורך בתחזוקה שוטפת לשם גילוי מחלות ומזיקים. לכן, חשוב מאוד שנכיר את הצמחים שלנו, נשמור עליהם במיטבם ונקדיש להם תשומת לב מדי מספר ימים. ככל שנקדים למצוא את הטפילים כך יהיה קל יותר לטפל בהם ולהסיר אותם. ישנם סימנים ברורים ורבים לכך שישנם מזיקים וכל דבר שאינו נראה טבעי לצמח צריך להדליק אצלנו נורת אזהרה.

*כל ההמלצות במאמר זה הינן בגדר יעוץ מקצועי בלבד. יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים ולקרוא את עלוני הבטיחות וההסברה של המוצרים בהם בחרתם. השימוש הינו על אחריות המבצע בלבד. ישנם תנאים רבים ונסיבות נוספות אשר עלולים להשפיע על התוצאות הסופיות של הגידול.

המזיקים הנפוצים ביותר ושאותם נוכל לזהות הם:

קרדית/ אקרית הקורים  (Spider mites)

עכביש קטנטן בגודל מ"מ שמתרבה במהירות בעלים, (מראהו מזכיר כינה שצבעה משתנה מלבן שקוף ועד חום כהה), האקרית מתמקמת בד"כ מתחת לעלים ושם גם מטילה את ביציה, משקלה הנמוך מאפשר לרוח לשאת אותה ולהתפשט, האקרית טווה קורים הנראים כקורי עכביש אשר מגנים עליה בתנועתה על גבי הצמח. מופיעה בעיקר בתנאים של יובש וטמפרטורה גבוהה (בתנאים של לחות גבוהה קצב ההתרבות של האקרית יופחת משמעותית וכמו כן בטמפרטורה נמוכה). מחזור חייה הוא בין שבועיים לארבעה שבועות, נקבה בוגרת יכולה להטיל כ-20 ביצים ביום ומרגע בקיעת הביצה ועד הגעה לבגרות מינית לוקח 5 ימים- בארבעת שבועות חייה תוכל להטיל כ-600 ביצים כשכל אחת מהן יכולה ליצור מחזור שכזה ולכן נחשבת לאחד מסוגי המזיקים העמידים והקשים ביותר לטיפול. לאקריות לסתות חדות איתן הן מנקבות את פני הצמח עד כדי פגיעה במסת תאים אשר אחראים על פוטוסינתזה וכך מביאות להתייבשותו ולמות הצמח. לכן, חשוב מאוד שזיהוי מוקדם יתבצע על ידי הסתכלות בעזרת לופה (זכוכית מגדלת) ופנס לד לבן מתחת לעלים.

אקרית אדומה

סימני פגיעה: כתמים צהובים-חומים על העלה יעידו על נזק לתאים, כתמים לבנים על העלים יעידו על תחילת הקמת מושבה, פגיעה בכמויות היבול, קורי עכביש העוטפים את חלקי הצמח ולעיתים אף כיסויו המוחלט- במקרים חמורים, צמיחת הצמח תואט ואף תעצר, במידה והפגיעה לא זוהתה וטופלה בזמן הצמח ימות.

קורי הגנה שניטוו ע"י אקרית הקורים, ניתן לזהותה לפיהם.

טיפול אורגני-

  • ריסוס העלים במים (ביחוד בחלקם התחתון) באופן יום יומי על מנת להעלות את אחוזי הלחות ופגיעה בקצב ההתרבות.
  • ריסוס במי סבון (חצי כפית לליטר מים) במשך כעשרה ימים.
  • ריסוס פני הצמח באלכוהול מדולל במים.
  • ריסוס הצמח ע"י חומרי הדברה אורגניים מבוססי שמן נים או שמן עץ התה דוגמת טימור C, טימורקס, נימגארד וכו'.

טיפול ביולוגי- אקרית הפרסימיליס ניזונה מאקרית הקורים ואינה פוגעת בצמח, פרת משה רבנו (מושית השבע)- יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית, חיפושית קריפטס, גמל שלמה.

הדברה ביולוגית

טיפול כימי- קונפידור בהגמעה או בריסוס, סולפרון במצב החמור של ההתקפה.

כנימה קמחית-(Mealybug)

כנימה אליפטית עטופה בצמר לבן, מותירה אחריה שובל לבן של קורים, חיה במושבות בעיקר במפרקי גבעולים אך יתכן ונמצא אותה גם בשורשי הצמח. הכנימה מוצצת את לשד הצמח וע"י כך שואבת ממנו את החומרים החיוניים הנחוצים לו. הכנימה מתפרצת ומתרבה בעיקר בתנאי חום ולחות אך נראה שלאחרונה הסתגלה גם לתנאי קור.

כנימה קמחית

סימני פגיעה- דהיית עלים עקב מחסור בחומרי הזנה, נשירת עלים, גדילה מעוותת של הצמח כתוצאה מהפרשת רעלים אליו (עלים מסולסלים). הכנימה מפרישה גם היא טל-דבש אשר מהווה מצע להתפרצות פייחת (ע"ע) אשר פוגעת ביכולת הצמח לבצע פוטוסינתזה תקינה.

פגיעת כנימה קמחית

טיפול אורגני-

  • הסרה ידנית של הכנימה במידת האפשר.
  •  שטיפת האיזורים הנגועים בלחץ מים עדין (ישירות).
  • ריסוס השטח הנגוע באלכוהול מדולל במים במשך מספר ימים.
  • ריסוס במי סבון.
  • ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול  96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).

טיפול ביולוגי- פרת משה רבנו, חיפושית קריפטס, גמל שלמה.

 טיפול כימי- קונפידור בהגמעה או בריסוס,מזיקוטל.

כנימות עלה- אפידס (Aphids)

כנימות עלה

הכנימות הינן משפחה רחבה של חרקים אוכלי צמחים, בגודל 2-4 מ"מ ,ישנן בעלות כנפיים וישנן חסרות כנפיים. הכנימות בעלות חדק אשר בעזרתו הן מוצצות מהצמח את המרכיבים החיוניים שנוצרים בתהליך הפוטוסניתזה ומפרישות נוזל דביק הקרוי "טל-דבש", זהו נוזל המורכב מעודפי מים, בעל תכולת סוכרים גבוהה ומעורב באנזימים שמקורם במערכת העיכול של הכנימה, טל הדבש מהווה מצע מצויין להתפתחות פייחת (ע"ע). הכנימות נצמדות בעיקר לעלים הצעירים, מוצצות את נוזלי הצמח מתוך הגבעולים או השורשים ומחלישות אותו.

נמלים מסוימות נמשכות לטל הדבש שמפרישות הכנימות ונוצרת הדדיות -הכנימות מספקות לנמלים מזון בעוד אלה מגינות עליהן מפני האוייבים הטבעיים שלהן.

ידוע שנמלים מעבירות כנימות מצמח לצמח על מנת ליצור לעצמן מקורות מזון נוספים ולכן במידה וזוהו נמלים על צמח מסויים יש לבדוק המצאות כנימות ולטפל בהקדם.

סימני פגיעה: נמלים סובבות סביב הצמחים, כתמים לבנים והבהרת עלים, צמיחה מעוותת, פייחת, צמח חלש ונראה נבול.

יחסי גומלין והדדיות מתפתחים בין נמלים לכנימות.

הדברה אורגנית-

  • גילוי מוקדם! במידה וזוהו פרטים בודדים ניתן לנגב נקודתית בסמרטוט ספוג אלכוהול.
  • שטיפה ישירה בלחץ מים עדין – שימו לב שלא העפתם אותן על צמחים אחרים בסביבה.
  • ריסוס בעזרת מי סבון ביחס של רבע כפית לליטר מים, חשוב לרסס בחלק התחתון של העלים ולרחוץ לאחר כרבע שעה במים.
  • ריסוס האיזור הנגוע באלכוהול מדולל ושטיפת הצמח לאחר מכן.
  • כפית סבון כביסה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס על הכנימות עצמן- לשטוף את הצמח לאחר כ-15 דקות.
  • תמיסת שום- לכתוש 2 שיני שום ולהשרות בליטר מים למשך 48 שעות, לסנן ולרסס במשך מספר ימים.
  • ריסוס משרה ניקוטין (השריית טבק באלכוהול  96% למשך 24 שעות- סינון, ריסוס הצמח ושטיפה לאחר כרבע שעה).
  • צמחים ממשפחת השפתניים (זוטא לבנה, מנטה, לבנדר, אורגנו וכו') ידועים כדוחי כנימות בזכות השמנים האתריים שהינם מכילים, שיקלו להוסיפם לגינתכם.
  • ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים (עץ אזדרכת הודי) דוגמת נימיקס, נימפר ונימגארד.
  • פלאדיום.

הדברה ביולוגית- פרת משה רבנו, ארינמלים, גמל שלמה, ציפור הירגזי (תצפיות הראו כי ירגזי מסוגל ללקט כ 75 ק"ג כנימות במחזור גידול על מנת להאכיל את צאצאיו- ניתן לשקול הצבת שובך קינון קרוב).

הדברה כימית- מאבריק, מוספילן, מלתיון, סימשופר, נויזידאן סי וריסוס או הגמעה בקונפידור.

תריפסים (Thrips)

משפחה המונה כ-5000 מינים אשר פוגעים בטווח רחב של צמחים. זהו חרק קטנטן, בעל גוף ארוך וצר, התריפסים בעלי כנפיים אך יכולת התעופה שלהם אינה טובה. מחזור חייו של התריפס הוא כשבועיים מביצה לבוגר בטמפרטורה של 25 מעלות. התפתחות מואצת של האוכלוסיה מופיעה בעיקר בסתיו ובאביב.

תריפס

תריפס ניזון מהצמח ע"י גירוד ומציצת נוזלים מהתאים שלו. הנזק הבולט מתבטא בפגיעה בכלורופיל, הופעת נקודות צהובות חומות על נוף הצמח אשר עלולה להחמיר עד כדי התייבשות ונשירת עלים, האטת גדילה ויתכן אף עיוות בצמיחה. בפרחים יופיעו כתמים בהירים ,השחרה של הקצוות ושינויים בפיגמנטים של הצמח, בפירות יופיעו נזקים המתבטאים בשינויי צבע, כתמים, עיוותי צורה וחורים. כמו כן תגרם ירידה בכמות היבול.

הנזק הפחות בולט עלול להגרם עקב וירוסים קשים אשר חודרים לצמח דרך חורי המציצה.

נזקי התריפס

הדברה אורגנית-

  • זיהוי המזיק בשלבים מוקדמים והסרתו פיזית מהצמח.
  • טרייסר סופר.
  • פלאדיום.

הדברה ביולוגית-  פשפש האוריוס (לתריפס הקליפורני) , ה- Amblyseius Cumumeris שנחשב לטורף שישמח לפגוש בהם ורבים נוספים לפי המין שנתגלה.

הדברה כימית- סימשופר, רופאסט (לתריפס הקליפורני), קונפידור.

כנימת עש הטבק/ זבוב לבן  (White fly)

עש הטבק- נימפות ובוגר

סימנים- חרק קטנטן לבן אשר ניתן לראות מתעופף מסביב לצמח כאשר נוגעים בעלים, פייחת (ע"ע).

המזיק משלים את מחזור חייו בעיקר על הצד התחתון של העלה אך בצפיפויות גבוהות יכול להתפתח גם על צידו העליון. גודלה של נקבת עש בוגר הוא  כ-1 מ"מ והיא יכולה להטיל במשך חייה מאות ביצים, מהלא מופרות בוקעים זכרים ומהמופרות בוקעות נקבות.

מהביצים בוקעים זחלים אשר בוחרים מקום להתיישב, מחדירים את החדק שלהם לעלה ולא זזים יותר. הזחל מתפתח במשך שבועיים עד שלושה ומגיח כבוגר .התפרצות הכנימה מופיעה כאשר הטמפרטורות עולות מעל 25 לאורך זמן, (בטמפרטורות קרות יכול מחזור החיים להתארך לחודשים), ומגיעה לשיא במהלך החודשים יוני-ספטמבר. בתקופה זו מופיעות הפגיעות הרציניות בצמחים אשר נובעות ממציצת מיצי הצמח והפרשת טל דבש אשר יוביל להתפתחות פייחת (ע"ע). כמעט ולא ניתן לזהות את הכנימה בצורתה הצעירה משום שהינה קטנטנה, שטוחה ובעלת צבע ירוק בהיר.

טיפול אורגני-

  • שטיפת הצמח במים בריסוס עדין.
  • רבע עד חצי כפית סבון כלים בליטר מים חמימים ולרסס במשך מספר ימים.
  • ריסוס בשמן עץ התה מדולל דוגמאת טימורקס וטימור C.
  • ריסוס בתכשירים אורגניים למיניהם מבוססי שמן נים דוגמת נימפאר, בוטניגארד ונימיקס.
  • פלאדיום

טיפול ביולוגי- צרעת המונדוס (mundus Eretmocerus) אשר מטילה ביצים  מתחת לנימפות הכנימה, מהביצים בוקעים זחלים שנכנסים לתוך הנימפות ומתפתחים בתוכן, האויב הטבעי השני הוא אקרית סווירסקי (swirskii Amblyseius) אשר תוקפת את כנימת עש הטבק על גלגוליה השונים, פרת משה רבנו (מושית השבע), יעילה ביותר בטיפול בנגעים מעצם היותה טורפת טבעית וגמל שלמה.

טיפול כימי- מלכודות דבק, נויזידאן סי וקונפידור.

זחל המנהרות (Leaf miner)

ישנם סוגים שונים ובעלי זיקה לצמחים שונים, (דוגמאת עש מנהרות ההדר, עש מנהרות העגבניה- טוטה אבסולוטה, זבוב המנהרות), המזיק הינו מעופף אשר מטיל ביצים בתוך "בשר העלה" מהביצה בוקע זחל קטנטן אשר חופר מנהרות לולייניות בעלי הצמח, מנתק בין צינורות ההזנה בתוך העלה ופוגע ביכולות הפוטוסינתזה של הצמח, עקב כך העלים מסתלסלים ומתייבשים בחלקם או במלואם. אמנם הנזק לצמח הוא בעיקר אסתטי אך יש לזהות את התופעה ולטפל בה (סרטון שמציג מחזור חיים של זבוב המנהרות).

Leaf_miner_damage

נזקי זחל המנהרות

הדברה אורגנית –

  • זיהוי מוקדם, הסרת העלים הנגועים והרחקתם מהצמח.
  • ניתן להסתכל על מקור אור דרך העלה, לזהות את הזחל בפנים, למחוץ אותו פיזית בין שתי אצבעות וע"י כך לסיים את חייו.
  • רשתות הגנה מפני מעופפים יכולות למנוע את הגעתם אל הצמח.
  • לרסס את הצמח בתכשירים מבוססי שמן נים ושמן עץ התה.
  • פלאדיום

הדברה ביולוגית- חרקים מסויימים (כדוגמאת צרעה טפילית) .

הדברה כימית- קונפידור בהגמעה.

זחל מודד (Inchworm/Geometridae)

בישראל ידועים למעלה מ-200 מינים. זחלים אלה בעלי 2-3 רגליים בפרק הגוף הקדמי והאחורי. לזחלים תנועה אופיינית והם מתקדמים בצעדי "שיבר" (כמו שמודדים מרחק בעזרת האגודל והזרת), שמם נגזר מתנועה זו שבה הם גוררים את חלקם האחורי כלפי רגליהם הקדמיות ואז שולחים את גופם קדימה וחוזר חלילה.

הזחלים הינם מומחי התחזות ומחקים היטב בצבע וטקסטורה את חלק הצמח שעליו הם נמצאים (גבעול/ עלה) תוך כדי קפיאה במקום ועמידה בהתאם למראה הסביבה. במקרים רבים יחקה הזחל בעת סכנה ענף וימתח בזווית כדי לדמות עצמו להמשך הצמח. במידה והתגלו, על שיחים ועצים גבוהים, זורקים עצמם הזחלים ונופלים מטה כאשר הם עדיין מחוברים לצמח ותלויים באוויר על קור דקיק וכך הם יכולים לחזור לאותו המקום שבו אכלו קודם לכן. בצמחים נמוכים יותר זורקים עצמם הזחלים על האדמה תוך כדי שינוי מצב גופם ממתוח למגולגל וע"י שינוי צורה זה נעלמים מעיני טורפיהם.

זחל מודד בהסוואה

לזחלים ישנו מופע חורף ומופע קיץ שבו הם משנים את צבעם מירוק לחום בהתאם לסביבה ורבייתם נמשכת כל השנה.

ניתן לזהות את המצאות הזחלים על פי גללי הצואה השחורים שהם משאירים אחריהם ולשער את גודלם על פי כך.

הנזק שהם גורמים לצמח הינו לעלים ולפירות ובמידה ולא יסולקו מסוגלת קהילת זחלים לחסל צמחים שלמים עד לענפים.

טיפול אורגני-

  • לצאת בשעות הערב או הבוקר שבהן הם הכי פעילים, לאסוף ידנית ולהרחיק לשדה פתוח.
  • לרסס מים עם שפריצר על הצמח, לזהות אותם בתנועה ולהסיר ידנית.

טיפול כימי- ריסוס "אמבוש" בסביבת הופעתם.

זחל מודד ניזון מעלה

פייחת (Sooty  Mold)

פייחת הינה התפתחות של פטריות היוצרות שכבה דמויית פיח בצבע שחור על גבי הצמח, הפטריות ניזונות מטל דבש אשר מופרש על ידי כנימות או מהפרשות של צמחים מסויימים.

לשם התפתחות הפייחת יש צורך בתנאי חום ולחות גבוהים.

Image result for Sooty mold

פייחת

הפייחת עצמה אינה גורמת לנזק ישיר לצמח שעליו היא מתקיימת אך ככל שמתפתחת ומתפשטת פוגעת ביכולת חילוף החומרים והגזים של הצמח כמו כן ביכולות הפוטוסינתזה. מעבר לכך, הנזק הנגרם הינו אסתטי בלבד. הפייחת מסוגלת גם ליפול מהצמח ולהכתים את סביבתה.

טיפול אורגני-

  • בראש ובראשונה טיפול בכנימות אשר מייצרות את טל הדבש (ע"ע).
  • הורדת עלים נגועים והרחקתם.
  • שטיפת הצמח מהפטריה בריסוס מי סבון או תמיסת אלכוהול.
  • תרסיס מבוסס חצי חלב לא מפוסטר וחצי מים.

טיפול כימי- לטפל בכנימות! אם הגעתם למצב פייחת סימן שיש כמות רבה מאוד של כנימות על הצמח ופה תוכלו לטפל רק בעזרת חומרים כימיים או גיזום מאסיבי והשמדת הצמח הנגוע.

זבובי תסיסה (Fungus gnats)

זבוב התסיסה- מזכיר מאוד יתוש

חרק מעופף אשר מאוד דומה ליתוש קטנטן, הנקבות מסוגלות להטיל כ-300 ביצים בשבוע באזורים לחים ורטובים ובמיוחד, בריקבונות כמו עלים רטובים ובפירות, לאחר כ-4 ימים בוקע זחל מהביצה ובמשך כשבועיים הזחלים ניזונים מפטריות וחומרים אורגניים כולל גם את שורשי הצמח ועל ידי כך פוגעים ביכולות ההזנה שלו. מחזור חיים מביצה לבגרות אורך בין 3 ל-4 שבועות. הזבוב עצמו אינו פוגע בצמח. הזחלים נמשכים בעיקר לצמחים צעירים, נביטות וייחורים והם הפגיעים ביותר.

תולעי זבוב התסיסה

*פחות פוגעים בצמחים בשיטה ההידרופונית אך לאחרונה נפוצים מאוד באזורינו.

סימני פגיעה- כמישת הצמח, אובדן חיוניות של הצמח, צמיחה איטית עד עצירה, הצהבה. במקרים חמורים יתכן אובדן של חלקים מן הצמח.

טיפול אורגני-

  • תרסיס "יהלום" להדברת זחלים .
  • זיהוי ראשוני- גילוי פרטים בוגרים במדבקה הצהובה-חפירה באדמת השתילה וזיהוי תולעים קטנטנות ומבריקות.
  • זבובים אלה נמשכים לרקבונות ותסיסה ולכן נמנע מראש את התנאים להתפתחות רקבונות.
  • תכשיר בשם "טרייסר אולטרה".
  • משטר השקיה- להשקות רק כשמצע הגידול יבש לחלוטין.

טיפול ביולוגי- Stratiolaelaps scimitus- טורף של שוכני קרקע.

טיפול כימי- להדברת הבוגרים שמתעופפים נשתמש במדבקות צהובות באיזור הגידול.

POWDERY MILDEW- קמחון (Oidium)/ קמחונית (Oidiopsis) 

קימחון

משפחה רחבה של פטריות נפוצות אשר פוגעות בצמחים רבים, סימני המצאותן בולטים מאוד ונראים כמו תפטיר קמחי אשר מופיע על העלים התחתונים וללא טיפול, ילכו ויתפשטו עד כדי כיסויו המוחלט של הצמח. המחלה מתפרצת בעיקר בעונות המעבר מעצם היותה חובבת טמפרטורות מתונות (סביב 21 מעלות) ולחות גבוהה, הקמחון נפוצה גם בקיץ ולעיתים שורדת היטב גם בלחות נמוכה.

קימחונית תופיע בד"כ בצידם התחתון של העלים בעוד שקימחון יופיע בצידם העליון.

חוץ מהנזק האסתטי, נגרם גם נזק איטי וממושך, עלים ידהו ויהפכו חומים עד שינשרו בשלב הבשלת הנבגים. הצמח יכול להמשיך ולהתקיים בשלבים המוקדמים של התפשטותה אך כאשר יכוסה על ידה ברובו עלול למות, נזק נוסף הינו ירידה דרסטית בכמות היבול.

קימחון- תפטיר של הפטריה. מכל ראש שכזה יכולה להתפתח מושבה.

טיפול אורגני-

  • זיהוי מוקדם- הסרת עלים נגועים בזהירות והרחקתם מהצמח.
  • כף סודה לשתיה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס כל יום במשך עשרה ימים.
  • כף חומץ בליטר מים ולרסס על האזור הנגוע מספר ימים.
  • ריסוס מי גבינה או תרסיס מבוסס חצי חלב לא מפוסטר וחצי מים ישירות על הפטריה.
  • נימגארד וטימורקס -תכשירים מבוססי שמן עץ התה ושמן נים.
  • "תמר טק"- מוצר ישראלי מבוסס שמנים ארומטיים.

טיפול כימי- תרסיסים מבוססי גפרית או אשלגן דוגמת (חובה לקרוא הוראות זהירות!), סיסטאן.

חילדון  (Puccinia /Rust)

Puccinia vincae

חילדון

פטריה אשר מתפתחת על עלים שרטובים למשך מספר שעות בעקבות השקיה, גשם וטל. נבגי הפטריה הינם בצבע צהוב עד חום כהה ונראים כמו חלודה ומכאן שמה. הפטריה פעילה בין מרץ לספטמבר כאשר בטמפרטורות נמוכות הפטריה מתפשטת ומתפתחת ובטמפרטורות גבוהות נעלמת.

נזקיה הם: הקטנת כמויות היבול, הרס תאי הצמח, כתמים אדומים כמו חלודה, הצהבת הצמח, נשירת עלים ואף התמוטטות הצמח כולו.

טיפול אורגני-

  • נימגארד או טימורקס- תכשירים מבוססי שמן עץ התה או שמן נים.
  • "תמר טק"- מוצר ישראלי מבוסס שמנים ארומטיים.

טיפול כימי- סיסטאן, ספרול.

זבוב הפירות הים-תיכוני ( Mediterranean fruit fly/Ceratitis capitata)

זבוב הפירות הים תיכוני

בישראל כ-85 מינים. זבוב זה הינו טפיל באורך של כ-5 מ"מ וצנבעו חום-צהבהב. הנקבה מחדירה את צינורית ההטלה שלה דרך קליפת הפרי ומטילה בתוכו ביצים. הרימות בוקעות וניזונות מ"בשר" הפרי, גורמות לנשירתו ומתפתחות עד שמגיעות לאורך של 1 ס"מ, בשלב זה יוצאות הרימות מן הפרי, נופלות לאדמה, מתחפרות שם וכעבור זמן מה יגיחו כבוגר. כעבור מס' ימים מגיע הבוגר לבגרות מינית ומתחיל סבב נוסף.

אורך חיי הזבוב הינו כ-6 חודשים שבו מטילה הנקבה מאות ביצים. בתקופת הקיץ לוקח לדור אחד כחודש ובתקופת החורף כשלושה חודשים כאשר הזבובים נשארים פעילים ומזיקים לפירות חורפיים כאשר שיא עונת הפעילות הוא מתחילת הבשלת הפירות עד סוף עונת הקטיף.

הפרטים הבוגרים ניזונים ממיצי פירות, טל דבש, צוף, פירות רקובים וצואת ציפורים.

הרימות והגלמים חבויים ולכן לא ניתן כמעט להדבירם ולכן מאמצי ההדברה מתרכזים בפריטים הבוגרים.
 נזק – נשירת וריקבון הפרי, אובדן יבול שלם.

טיפול אורגני-

  • עטיפת הפירות בשקיות נייר או רשת.
  • כיסוי עצים שלמים ברשת הגנה.
  • מדבקות צהובות.
  • תכשירי פרומונים- מפתים את הזבוב ושם הוא נלכד בדבק או ברעל ונמנע מלהגיע לפרי.

מתקן להדברת זבוב הפירות

טיפול ביולוגי- זכרים עקרים, עכבישים, מיני צרעות וציפורים.

טיפול כימי – פיתיון מורעל בחומר הדברה. הדברה נעשית על ידי תליית ספוג טבול בחומר הדברה על העץ. סימשופר.

חילזון הגינה/ חשופית (snails/slugs)

חילזון הגינה

חילזון הגינה הינו זוחל רירי בעל קונכיה דקה בצבע חום-ערמוני עם פסים בהירים. לחילזון 4 משושים (ולא מחושים) כאשר העיניים בזוג העליון והזוג התחתון והקטן יותר מכיל איברי מישוש וריח, אשר יכולים להכנס לתוך ראשו במידת הצורך, פה החילזון עשוי חומר הנקרא "כיטין" שמשמש כלשון מגרדת לפירוק, לעיסה, טחינת ובליעת מזון.

על מנת לנוע, החילזון מכווץ את הרגל השרירית שלו ומרפה בתנועה גלית כשבמקביל מופרשים 2 סוגי ריר (דליל ורירי ודביק וצמיגי) אשר יחד מאפשרים לו להאחז על גבי מצעים חלקים ומחוספסים ולהתקדם ע"י הפחתת חיכוך עם המצע עליו הוא זוחל. החילזון מסוגל לנוע במהירות של 1.3 ס"מ לשניה.

חלזונות יכולים לאכול כמעט כל צמח והינם בעלי משיכה חזקה לצמחי מאכל.

החילזון פעיל בעיקר בלילה ובטמפרטורה שבין 5-20 מעלות ובימים גשומים ניתן לראותו גם במהלך היום.

בקיץ נכנס החילזון לתרדמת, לשם הקטנת אבדן הנוזלים הוא מתחפר בקרקע ויוצר ציפוי על פתח הקונכייה.

חשופית- דומה מאוד לחילזון אך ללא הקונכיה.

חשופית

חשופית

טיפול אורגני-

  • מניעה ניקיון הסביבה מעלים רקובים, פסולת רטובה וכו'.
  • איסוף ידני והרחקה.
  • ריסוס הגינה בתרסיס שום מרוכז.
  • ריסוס בתמצית מצמח הלענה.
  • בירה/קפה קר – קערית בסמוך לצמחים תמשוך אותם ושם יטבעו.
  • מלח גס בפיזור מסביב לצמח.
  • מתיחת חוט נחושת סביב הצמחים- מונע מהם לעבור לצד השני.

טיפול ביולוגי- נדלים, נחשים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, מכרסמים, חיפושיות שונות ואפילו חלזונות מסויימים.

טיפול כימי- חומרי הדברה מבוססי מתזון.

הערות כלליות

  • חובה לקרוא את העלון לצרכן לפני כל שימוש במוצרי הדברה ולנהוג לפי ההוראות!
  • בכל ריסוס שהוא, רצוי לרסס עם כיוון הרוח ולא מולה.
  • יש להמתין כשבועיים עד חודש לצריכת צמחי מאכל שרוססו בחומרים כימיים ולרחוץ היטב .
  • אסור לרסס על צמחים בשעות החמות ובשמש ישירה- רצוי מוקדם בבוקר או בשעות הערב.
  • בקונפידור בהגמעה במערכת ההידרופונית- יש להחליף את תמיסת ההשקיה לאחר כשבועיים, להריץ מים נקיים כ-24 שעות ולמלא את המיכל מחדש. אין לצרוך צמחי מאכל כחודש מהטיפול. 
  • בעת ריסוס חומרים על העלים (סבון, ניקוטין, אלכוהול וכו') יש להקפיד לרחוץ את העלים במים נקיים כרבע שעה לאחר מכן, במידה ולא, הצמח עלול להנזק כתוצאה מסתימת איברי הנשימה שלו.
  • אין לרסס תמיסת טבק על צמחי מאכל ממשפחת הסולניים (עגבניות, חצילים וכו').
  • החל משנת 2007 נאסר על שיווק תכשירי הדברה מכילי זרחן (מלתיון, פירינקס, דיזיקטול וכו') עקב רעילתם הגבוהה לאדם ולסביבה ולכן לא ניתן למצאם יותר בשווקים.

 

לפוסט זה 6 תגובות

  1. ברקן רונית
    לפני 14 שעות

    מה הטיפול המומלץ בשיטה אורגנית לטיפול באקרית החלודה בעצי הדר בגינה ביתית ?

    הגב
    1. עידן מילברג Author
      לפני 9 שעות

      היי רונית.
      אנו עוסקים בהידרופוניקה בלבד ולא מכירים את נושא העצים ולכן לא נוכל לענות על השאלה הנ"ל. צרי קשר טלפוני ונשמח להפנות אותך למקצוענים בנושא.
      תודה ושבוע טוב.

  2. חגית מטרסו
    לפני 4 שעות

    פסיפלורה שנראית טוב אך לא נותנת פרי, גם זיהיתי חרק שאין במדריך שלכם

    הגב
    1. עידן מילברג Author
      לפני 9 שעות

      היי הגר.
      תודה על התגובה.
      פסיפלורה אנחנו לא מגדלים הידרופונית וחסרים המון נתונים כדי לענות על השאלה.
      כמו כן, במדריך שלנו אין את כל המזיקים אלא את הרוב המצוי… נשמח אם תאירי את עינינו ואולי נכניס גם אותו לרשימה.
      יום טוב.

  3. סימה
    לפני 6 שעות

    אפשר לרסס באמבוש נענע ואחר כך לצרוך אותה. או שזה כבר רעיל?

    הגב
    1. עידן מילברג Author
      לפני 9 שעות

      היי סימה.
      אמבוש הוא לטיפול בפרעושים וקרציות בסביבת בע"ח. למה את רוצה לרסס אמבוש על נענע?
      רצוי להפריד מס' ימים מהריסוס לצריכת העלים המרוססים… כמו כן לשטוף היטב.
      תמיד רצוי להיצמד להנחיות על תווית המוצר.
      בהצלחה.

השאר תגובה